החיבור שלי לעץ התחיל מוקדם, עוד בילדותי בחיפה. הייתה זו משיכה טבעית לחומר חי, לעצים, למרקם, לריח, ולתחושה של משהו אמיתי שניתן לגעת בו. עם השנים החיבור הזה לא נעלם, הוא פשוט המתין לרגע שבו יקבל מקום בחיי

בשנת 2015 בחרתי להאיט ולהפוך את המשיכה הטבעית לעשייה יומיומית. נכנסתי לעולם הנגרות מתוך רצון ללמוד לעומק את החומר ואת הדרכים לעבוד איתו. את דרכי התחלתי בנגרות מסורתית, ובהמשך הרחבתי את העשייה גם לגילוף בעץ ירוק ולחריטה. שלושה תחומים שונים, שכל אחד מהם פותח אפשרויות אחרות, אך כולם נשענים על אותו עיקרון של עבודה קשובה, מדויקת ומכבדת את העץ

בית המלאכה שלי נמצא ביודפת, צמוד לבית. שם אני עובד בקצב שלי, מגלף, חורט ובונה. במקביל, אחת לשבוע אני נוסע לאבירים, לבית הספר למלאכות העץ ״הסדנא״, שם אני עוסק בנגרות מסורתית ובבניית רהיטים בעבודת יד, תוך הקפדה על פרטים, חיבורים נכונים ועמידות לאורך זמן

העצים שאיתם אני עובד הם עצים מקומיים, שמגיעים אליי דרך אנשים טובים, חברים, שכנים, חקלאים, המבקשים להעניק להם המשך חיים. רבים מהם טריים, כאלה שנפלו או נכרתו לא מזמן חלקם מיועדים לייבוש איטי ומבוקר, וחלקם נכנסים מיד לעבודה והופכים לקערות, כפות וכלים שימושיים. עבורי, זהו תהליך של המשכיות

עם הזמן מצאתי את עצמי חלק מקהילה הולכת וגדלה של נגרים־אומנים, מגלפי כפיות וחרטים בעץ ירוק. זוהי קהילה לומדת ומשתפת, שמחוברת למסורות עבודה עתיקות, אך גם מחפשת שפה מקומית ועכשווית. דרך המפגשים, השיחות והעבודה המשותפת, נוצר מרחב של ידע, השראה וידידות

העבודה שלי מבקשת ליצור חפצים שימושיים שיש בהם גם שקט, נוכחות ואופי. חפצים שנוצרים בידיים, לאט, מתוך הקשבה לחומר ולמה שהוא מאפשר. כאלה שממשיכים לחיות עם מי שמשתמש בהם, ומשתלבים בטבעיות בחיי היומיום