הקשר שלי לעץ נבנה לאורך שנים, מתוך סקרנות, התבוננות ועבודה בידיים. בתהליך שמחבר בין עשייה מדויקת לבין חופש יצירתי, בין ידע מסורתי לבין הקשבה למה שקורה בעץ עצמו. דרך נגרות, גילוף וחריטה אני יוצר חפצים שימושיים שנולדים לאט, מתוך כבוד לחומר, לזמן ולסיפור שכל עץ מביא איתו
עבודה עם עצים מקומיים
העצים שאיתם אני עובד מגיעים אליי מאנשים טובים, כאלה שמכירים את אהבתי למלאכת הגילוף ויודעים לזהות מתי עץ מסיים את פרק חייו בטבע ויכול להתחיל פרק חדש בידיים שלי. לאורך השנים נאספו אליי עצים שנכרתו, נפלו בסערה או הגיעו לשלב שבו אינם יכולים עוד לשמש כעץ חי וכולם זוכים אצלי לחיים שניים. בין העצים ניתן למצוא ברוש, זית, אזדרכת, תות על גווניו, אשחר רחב עלים, כליל החורש, שסק, קטלב, תפוח, דובדבן, פקאן, שקד, אלון ועוד
עץ שמגיע אליי כשהוא טרי משתדל להפוך ליצירה בתוך שבועיים–שלושה, ואת יתר החומר אני אוטם משני קצות הגזע בדבק נגרים, כדי לאפשר שחרור איטי ומבוקר של הלחות ולצמצם סדקים לקראת שימוש עתידי. כל עץ מתנהג אחרת, תלוי העונה שבה הגיע אליי והזמן שבו עבדתי איתו וההבדלים הללו יוצרים מנעד עשיר של צבעים, תחושות ואופי. לכל עץ יש סיפור משלו, ולכל יצירה יופי ייחודי
בית המלאכה שלי
את בית המלאכה שלי בניתי בצמוד לבית ביודפת, זהו חלל קטן ואינטימי שיש בו כל מה שנדרש לחריטה ולגילוף בעץ. מחוץ לבית המלאכה משתרעת חצר קטנה עם עמדות עבודה לגרזן, ולצידן ספסל מתחת לעץ, מקום שקט לשבת, ולגלף כפות בנחת. היה לי חשוב שהמקום שבו אני יוצר יהיה נעים, מסודר ומעורר השראה, כזה שמכבד את המלאכה ואת הכלים עצמם. לכן כל כלי מקבל את מקומו: על הקיר, בקופסה או בארון ייעודי. החלל המצומצם מחייב יצירתיות ויכולת אלתור, לשלב בין כל מה שנחוץ לעבודה, לבין סדר, נוחות ואסתטיקה שמאפשרים לידיים ולעין לעבוד בהרמוניה
